העלמה והמוות. מתי זה מספיק?

עודכן ב: 10 ספט 2019

סרטון קצר ומשעשע על המלחמה היומיומית של מלאך המוות והממסד הרפואי שמתקשה לשחרר ולומר “מספיק”. הסרטון ממחיש בצורה הומוריסטית משהו את סיפורה של אשה זקנה ובודדה שרק רוצה למות ולהצטרף לבעלה, אך הרופאים אינם מוכנים לוותר וממשיכים בפעולות החייאה אגרסיביות.

לצערי צפיתי מהצד בסבי שהיה חולה אלצהיימר ומאושפז בבית אבות במשך שנים, חלק לא מבוטל מהזמן בסבל ניכר, שלו ושל סבתי שנאלצה לראותו כך. כולנו רצינו שהוא ימות, רצינו שיפסיק לסבול אבל הצוות (המסור, יש לומר) פשוט ראה את הדברים אחרת והמשיך לשלוח אותו לבדיקות, אישפוזים, עירויים, טיפול מעכב התפתחות אצלהיימר (??) ועוד. היה צריך הרבה מאד כח רצון לעמוד מול הרופאים שם ולומר להם שאנחנו מבקשים לתת לו טיפול תומך בלבד, רק למנוע את הכאב והסבל, אך ללא שום טיפול שיאריך את חייו הכאובים. שמענו הרבה מילים נזרקות לעברנו כמו “חסרי אחיות” ועוד כמה קצת יותר בוטות, אבל ידענו שזה הדבר הנכון עבור כולנו.

אז כמה זקנים חיים בינינו בבדידות איומה, בסבל פיסי ונפשי, מייחלים למוות שיגאל אותם מיסורייהם? הרבה. לא נעים להודות בזה. ואיך זה ייתכן שיש בכל בתי החולים בארץ רק שני הוספיסים עם כ 36 מיטות בשניהם? ואיך זה ייתכן שמעטים האנשים, המשפחות ואפילו הרופאים שיודעים שניתן לקבל שירות הוספיס בית בחינם, ושאחיות ורופאים יבואו אליך הביתה לטפל בכאב וללוות את התקופה הזאת בשירות מקיף?

וחבל שלא כולם יודעים גם על חוק החולה הנוטה למות שמאפשר לאנשים בעודם צלולים לחתום על ההוראות הרפואיות אותן הם מבקשים בסוף חייהם. דבר שהיה עשוי להציל את הזקנה החביבה כאן מהסרט למעלה. החוק הזה הוא מיני מהפכה בתחום הטיפול התומך בעיני, המאפשרת לאנשים לקבוע איך יסיימו את חייהם בעולם הזה. אתם ידעתם?


2 צפיות

אני פוגשת אנשים לרוב בביתם או במקום בו הם נמצאים (בית אבות, בית חולים וכיו"ב)

רוצים לשאול, להכיר ולהתייעץ?

צרו קשר:

שהם עדי

052-8545094

shohambigadi@gmail.com