.png)
עצמאות היא אחד הדברים בי שאני מאד אוהבת. אני מעריכה את התכונה הזאת, בי ובאחרים, ומשתדלת לטפח אותה בילדיי. רוב שנותיי, הן הצעירות והן הבוגרות, התגאיתי בכך שהסתדרתי לבד. הגעתי לבד לתפקיד ייחודי שרציתי בו בצבא, טיילתי לבדי במקומות מרהיבים שתמיד חלמתי להגיע אליהם וצברתי חוויות מדהימות שכנראה לא הייתי חווה אילו הייתי בחבורה, או במקומות יותר סטנדרטיים. אני אוהבת את האתגר שבלהסתדר לבד, אוהבת את אי הידיעה ואת הפוטנציאל שיתגלו לי דברים ממופלאים שיכולים להגיע רק כשממש לא מתכוננים אליהם. לבד, ונגד הדעות הרווחות הלכתי ללמוד קולנוע ואפילו הצלחתי להתפרנס לא רע מהמקצוע הזה, כל עוד רציתי בו. זה בהחלט לא היה קל, כל המסלול הזה, אבל אהבתי אותו, כמעט כל רגע ממנו. מודה בהכנעה, לעתים האתגר היה לעשות משהו כנגד מה שמקובל, ולא חשוב מה, אבל להצליח ולהנות מזה.
כל ענין העצמאות התנפץ לו ברגע אחד שבו הפכתי לאמא והבנתי שלבד זה הולך להיות מאד מאד קשה ויגבה ממני מחירים יקרים שלא רציתי וכנראה גם לא יכולתי לשלם. אט אט למדתי להגיד מה אני צריכה, מה יעזור לי וגם איפה אני לא רוצה עזרה. זה היה שובר שיניים וקשה מאד, אבל המקום הרך הזה של למסור תינוק למשמרת לשעתיים לאמא כדי לישון רגע ולהסדיר עניינים היה לי נעים כשהפסקתי להתנגד לו. במשך השנים האחרונות והאימהיות שלי אני הולכת ומשתפרת בלומר מה הצרכים שלי, בלוותר קצת על העצמאות הזאת של “אני יכולה הכל לבד”, עכשיו אני נתקלת באמירות דומות דווקא מצד הילדים שלי, וזה שיעור מענין בלהיות בצד השני, המאפשר והמקבל. אני לומדת כל הזמן שעצמאות היא לא בהכרח שאני יכולה הכל לבד. עצמאות היא הקלילות הפנימית שלי להכיל אותי כאשה, כאמא, כבעלת מקצוע, כאדם בפני עצמו, ולהמשיך ליצור, לעשות, להיות.
בתקופה האחרונה חוויתי לא מעט קשיים, שאילצו אותי לא רק לקבל עזרה, אלא גם לבקש אותה ודווקא במקומות הכי לא נוחים שלי. למדתי שבין קבלת עזרה לבקשת עזרה, יש מרחק גדול מאד וגם אותו צריך לתרגל. אני עדין בעבודה הזאת, עדיין מתרגלת בקשת וקבלת עזרה, עדיין מרגיעה את עצמי מעת לעת שבקשת עזרה לא הופכת אותי לפחות עצמאית, אלא מאפשרת לאחרים לתמוך בעצמאות שלי ולהרחיב את מעגלי ההשפעה שלי. לא אשקר,זה עדיין קשה לי, עדיין רועדות לי המילים לפני שהן יוצאות לי מהפה והלב עדיין דופק, אבל אני מצליחה לעשות מה שלא העזתי פעם, ואחרי שקצב הלב חוזר לסדרו, אני חשה הקלה. חשה הכלה.
בימים אלה של רוחות מזרחיות יבשות ושריפות ביערות וגם בין אנשי העם הזה, נעים לראות את כל הצעת העזרה של אנשים כה רבים, במקרים רבים זרים זה לזה, ואני שולחת מילות נחמה ועידוד לכל אלה שיאלצו עכשיו לבקש ולקבל עזרה כדי להתאושש ולצמוח מחדש.
אז הרווח הזה שבין עצמאות לבין בקשת עזרה יכול להיות חריץ דק אך מאיים, ששווה בעיני לדלג מעליו ולראות גם את היופי הניבט ממנו. שבועטוב.